על הדרת נשים

אם כל אישה שמתנפנף שערה

תלתלים, פסים או אפילו פאה,

מסיחה דעתו של חכם בר-דעה,

אם כל בת החושפת קצה יד

או קרסולה חלילה מציץ מבעד לבד,

מביאה החכם לידי מחשבה לא צנועה,

אם כאמור "קול אישה בערווה"

ולשמוע מפיה קטע זימרה,

עלול להסית מפלפולי הגמרא,

אם ילדה המהלכת על מדרכה,

עם קוקו זהוב וחצאית חסודה,

מפריעה לאברך להתרכז בשאילתא,

אז– יואיל כבודו, באחורי האוטובוס לשבת,

לא להשתהות על המדרכה אלא למהר לבית- כנסת,

וכדי שפריצות לא יראה – לייתר ביטחון, שילבש רעלה- זה הפיתרון!

ואוסיף ואומר

אם כל אלה מסיחים דעתו של אברך מתורה

נשאלת השאלה מה חוזקה של אותה אמונה

שכל בדל יד או רגל חשופה גורמים למחשבתו לנדוד לדבר תועבה.

אבשלום קור /  על הדרת נשים